אופיר מאיר / שוב |
שוב הגעת אליי כמו רוח סערה
המסת לי את הלב ואת נשארת כל כך קרה
לימדת אותי אף פעם לא לסמוך רק על הלב
יצרת לי משוואה של אהבה שווה כאב
שוב את התרחקת ושוב ניסיתי לחשוב
למה לי אסור רק לאהוב?
פתאום במסיבה התנשקת שם עם אחר
ובגלל שאז אהבתי לא רצית לי לספר
נשארתי להקיא את הכאב בשירותים
ורק מולך חייכתי ושתינו לחיים
את לחיים שלך שמלאים באהבה
ואני שוב לחיי האכזבה
וכמובן כשתיפרדו אני אהיה שם לחבק
הלב שוב מהשכל רק לרגע יתנתק
ואז כשיום אחד על רגשותיי לך אספר
אז שוב פתאום יבוא אחד אחר
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|