|
שוב הגעת אליי כמו רוח סערה
המסת לי את הלב ואת נשארת כל כך קרה
לימדת אותי אף פעם לא לסמוך רק על הלב
יצרת לי משוואה של אהבה שווה כאב
שוב את התרחקת ושוב ניסיתי לחשוב
למה לי אסור רק לאהוב?
פתאום במסיבה התנשקת שם עם אחר
ובגלל שאז אהבתי לא רצית לי לספר
נשארתי להקיא את הכאב בשירותים
ורק מולך חייכתי ושתינו לחיים
את לחיים שלך שמלאים באהבה
ואני שוב לחיי האכזבה
וכמובן כשתיפרדו אני אהיה שם לחבק
הלב שוב מהשכל רק לרגע יתנתק
ואז כשיום אחד על רגשותיי לך אספר
אז שוב פתאום יבוא אחד אחר |
|
הארגנטינאי הוא
סתם מזדנב.
פתאום הופיע
אצלינו ככה,
והזדהה לפי העדה
שלו. איזו מן
עדה זו בכלל
הארגנטינאים?
חוץ מהמבטא
המצחיק שלהם, מה
אומרים עליהם?
הוא לא יכל
לקרוא לעצמו לפי
משלח יד? או
איזה מום?
איתו אני לא
יוצאת, ולא אכפת
לי מה תגידי
שירה מתרעמת
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.