הוא עומד ב-צל,
הצל על גופו מתפתל
יש לו אהבה,
והיא גדולה ונוראה
שמשון בא,
לקח אותו למסבאה
שתו כוסית,
צפו ברקדנית
אבל בלילה, זה הלילה,
בו כל דבר יכול לקרות
הם מחכים לו, הם רוצים אותו,
לקחת לשאול תחתיות
קר לו ומר לו
וזה בא גלים-גלים
שנתו נדדה,
התייסרה במחשכים
בערב הוא קטף פרחים בדרך אליה,
לקבל שוב את אותה הבעה מלכותית
הגשם הוטח ארצה מעננים גבוהים,
ממטרים השקו את הדשאים
רוח מייללת, רוח מקללת,
בין חומות עיר נצורה
אגרופים שלופים לתת מהלומה
הוא אמר לו -
אין לך דרך ואין לך אמונה
אתה לא רואה את הסדר בתוך המדמנה
כל היום מקושש עצים,
בלילה מתייסר בחלומות בעתה
אולי תעשה משהו בשביל עצמך
ותחזור בתשובה
את הסרט הוא ראה בסינימטק
יום שישי בלילה,
צעירים חילונים שיכורים
מוניות התיזו מים בדהרתן הקודחת
ירח הציץ ונחפז שוב -
להסתתר מאחורי עננים
והעננים שלא הראו שום סימן של התעייפות -
שייטו בשמיים כמו ספוגים
הלוואי שהיה מוצא באיזה תיק,
חתיכת מסטיק ישנה
משהו שיתחכך לו בשיניים
באותו הלילה הוא עלה על מונית
והגיע הביתה שיכור
את הטלוויזיה הדליק
ושקע במיטתו עם בגדים
בטלוויזיה היו קליפים,
שירים של ריקודים
בבוקר הוא מצא את עצמו מתעורר עם פנים רטובים
אין לו רגע דל -
או סקנדל או פסטיבל
העטלפים מתחפשים בחושך לשדים
כשהשמש בוהקת צלולה,
מביטה בו תמהה,
שואלת מה קרה
הוא נכנס לאזור הצללים,
מרק שעועית ולגימת ערק
ממרק את כלי הכסף
וכולם אומרים -
מה זה קרה לו לזה
הוא לא כת'מול שלשום,
אולי נפל לדיכאון
אולי התפכח מחייו הריקניים
אולי איזה זיכרון,
העיר אותו מתרדמת הישנים
והקול גובר והולך,
נהמות מאומה מ-כל עבר
אפילו האורות הבהירים ביותר -
לא מגרשים את הצללים על הקירות
הוא רואה עצמו עומד ומדבר לעצמו
על הקירות מרוחים פוסטרים מ-חיים אחרים. |