|
במרכז העיר
בכיכר השוק
ניצב פסלו של מלך.
טרח המלך
טרד עד מאד
הקים אנדרטה
הציב מצבה
למען ייזכר
לעולמי עולמיא.
מוקף הפסל
בפיסת דשא יבש
בעצים מכוסים באבק.
מתנשא לגובה
מתרומם אל על
למען ייראה
לעיני עם
לעולם.
אלה היו פני הדברים בעבר.
כיום-
סובבים אנשים בשוק
בשלשות, בצמדים.
מתבוננים בפסל
מביטים זה בזה
ותוהים-
מי האיש?
האיש הוא ירקן.
ראשו עטור
ערימת עלי-גפן
עלי דפנה
כמו על שולחן בדוכן.
האיש הוא ספרן.
חבילת ספרים
אחוזה בידו
כמו נזיר
כמו דרשן.
האיש-שרביטן.
אגרופו הקפוץ
ריק משרביט
הנשמט השרביט
או נפל?
האיש הוא רפתן.
מעגל עגלים
רוקד סביב רגלו
סחור סחור.
אתם השועים
אתם השועים
הקימו אנדרטה
הציבו פסלים
היראו
היזכרו
עד אחרית הדורות
עד קץ הימים. |
|
|
התפוח שגלילאו
זרק ממגדל פיזה
היה אותו אחד
שפגע לניוטון
בראש, ואז
איינשטיין גילה
את תורת
היחסות.
ההיסטוריון
המצונן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.