שמו יצא בעיר כאחד שמעז
אם צריך היה להיכנס לבידוד -
היה מעז
אם צריך היה לצאת למכולת בסופה -
היה מעז
אם צריך היה להמר על קרן הצבי -
היה מעז
אם צריך היה ללבוש מכנסיים הפוך -
היה מעז
אבל דבר אחד לא היה מעז -
להמרות את פיו שלו
כל מה שהוא היה אומר לעצמו -
הוא לא התווכח עם עצמו,
תמיד היה עושה כל מה שעצמו אומר לו

יום אחד עצמו אמר לו להמרות את פיו שלו.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
שמוליק היה אדם קפדן
מקפיד היה בגדול עד קטן
מקפיד היה לשלם במכולת תמיד את הסכום המדויק
ולדבר יפה לגילת הגננת
וגם לחנן הגנן
להאכיל כל עובר אורח רעב,
אפילו אם העובר אורח הרעב לא היה רעב
ולהפריש מעשר לאביונים ממעותיו הדלים
אבל על דבר אחד לא הקפיד שמוליק -
לסרק את שערותיו
תמיד היה פרוע כמו בובת חבובות או סרט מצויר,
עד שקשה היה להבחין בעיניו
מיד ארגנו בשכונה משלחת
באו אצל שמוליק ואמרו לו -
קפדן אתה מאוד וזה יפה,
מקפיד אתה בגדול עד קטן
אך שאלה לנו אליך שמטרידה את רוחנו -
מדוע אינך מקפיד להסתרק?
ענה להם שמוליק ועל שפתיו בת חיוך -
מקפיד אני,
מקפיד אני לא להסתרק.