בואי נסכם הכל מהר.
את תעלי ואני אוריד,
את תתווכחי ואני אחכה.

כמו תמיד אנצח וארגיש מובס.
את תפסידי, והכל יהיה שלך.

אולי בזבזנו עשור מהחיים
שלנו, בלקחת חלקים מהחיים
הקודמים, הם לא התאימו אבל
ריצפנו אותם בכוח בתוך פאזל של
אורות מנצנצים שנראים מרחוק כמו
יוון או פתח תקווה.

אבל מה עוד יש לעשות עם החיים?
שלא משתקפים בים הלא מוות שמעבר
לכביש שש, שבע בבוקר ואני שוב
בדרך לצעוק עלייך שנמאס,

חוץ מלבזבז אותם על אהבה,
ולאהוב אותך מתי שבא,

מי יודע אם זה לא עדיף
מהבדידות במשקל נוצה עם טעם חריף
לתבל את כל הארוחות שלי פה

לבד