|
אפרפר לבן ביינות עננים אפורים
מוכה קצף של בועות אוויר-סבון לבנות
כשהוא איננו - התלמידים שלו מוכי אימה
מאבדים אחיזה באיזו שהיא מציאות
הלילה קר והוא מת
הוא מאזן בין הספר לעט הכותבת
כשהיא משגעת חושים עד שהלב נופל לתחתונים
לבד בלי חברים ובלי אמביציה -
לחיים אחרים
מנסה בכוח לתפוס את זנב העננים
היד מתכווצת והגוף מתרחב
משמע היה קיים - אבל לא קיים
אולי הוא צריך למות -
שוב ושוב ושוב
כדי להעריך את החיים,
צורה כלשהי של חיים |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-קצת. למה?
-יש לי רעיון
לסטארט אפ
מטורף. אפשר
לעשות סדרה
כזאתי על אבאש'ך
ולקרוא לה
"ערומקו
וחבריו".
-אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד סטארט אפ
מטורף.
רק בבית נזכר
אפרוח ורוד
בעובדה הפעוטה
שלאבא'שלו אין
חברים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.