|
שָׁבוּעַ טוֹב לְשָׁנָה חֲדָשָׁה:
מֵעֵבֶר לָאֹופֶק מִתְקָרְבִים,
עֲנָנִים מְסֻגְנָנִים בְּשַׁרְשֶׁרֶת.
מַסְכִּית הָאָדָם לָרוּחַ הַנִּקְשֶׁרֶת,
לָעוֹנָה הַקָּרָה שֶׁבָּאָח מְבַשּ-ֶרֶת.
בָּאֲדָמָה מַכִּים הָעֵצִים שָׁרְשָׁם.
בַּנְּחָלִים הַפְּרָחִים נִגְרָפִים בְּעַצְמָם.
בַּמִּדְבָּרִים מִשְׁתּוֹבֵב חֲלִילוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ,
הִנֵּה שָׁנָה חֲדָשָׁה רוֹחֶפֶת מֵעָלָיו.
שָׁבוּעַ טוֹב לְשָׁנָה חֲדָשָׁה:
יָם שֶׁל רִיגּוּשִׁים בְּיָמִים מֻרְכָּבִים.
הַלֵּילוֹת הַקָּרִים נֶעֱטָפִים בִּש-ְמִיכוֹת.
בָּאֲווִיר מְרַחֲפִים כִּסּוּפִים וְתוּגוֹת
וְאַהֲבָה שֶׁנִּרְקֶמֶת בְּאוֹר גַּחְלִילִיּוֹת.
בַּסִּמְטָאוֹת מִתְנַפְנֶפֶת כְּבִיסָה עַל הַגַּג.
בָּרְחוֹבוֹת מִתְלַבְּשִׁים הַפָּנָסִים בְּחַג.
זוּגוֹת מִתְקַבְּצִים בַּחֲצוֹת לִנְשִׁיקוֹת
סוֹפְרִים לְאָחוֹר וּמַתְחִילִים מֵחָדָשׁ.
1/1/22
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי |
|
|
"איבדתי את
הלשון, אז
התחלתי לכתוב
סיפורים. כשהיא
סוף-סוף צמחה
מחדש, כבר לא
יכולתי
להיגמל."
שמואל
איציקוביץ',
בהצהרה חושפנית
בספרו
האוטוביוגרפי
החמישי "הים
הכחול אינו
מתכופף לצלילי
הרוח הנשברת." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.