טיילתי בנחלת שבעה
היית אפוף רגשות אשמה
לא נתנה לי, הבת-זונה
לכן בכיתי נורא
הגעתי לגן מלא ירוקת
פרחה בו שיבולת
מיד אותה הרחתי
והתמלאתי
עברו קבוצה של אנשים
קצת סטלנים, מאוד חביבים
נתנו לי מנה קטנה
אמרו זו מתנה כי אנחנו אוהבים אותך
ליד הגן עברה בחורה
מאופרת נורא, יפה ומלאה
רציתי איתה לדבר דברי אהבה,
אך היא חמקה ונעלמה
לא ראיתי את הסוף
הייתי האדם שהירח יקטוף
הלכתי לי מוכה גורל,
לחפש את מזלי בשופרסל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.