אַתָּה פּוֹסֵעַ לְאֹרֶךְ הַשּ-ְדֵרָה:
אַתָּה שַׁייָּךְ לָעֵצִים,
הִנְּךָ מִמִּשְׁפַּחַת הַצִּיפּוֹרִים.
פָּנִים תּוֹהוֹת,
לְאָן דְּרָכֶיךָ מוֹבִילוֹת,
מְסַנְווְרוֹת בְּעֵינֵיהֶן הַבּוֹהוֹת.

אֲבָל אַתָּה שַׁייָּךְ לַצַּמָּרוֹת,
לַצִּיפּוֹרִים הָאַצִּילוֹת שֶׁאֵינָן מַחֲוִוירוֹת,
נָקַשְׁתָּ בִּמְקוֹרְךָ וְגַחְתָּ מִבֵּיצָתָן,
מִקְּלִפָּה רֵיקָה וּסְדוּקָה,
הִתְחַלְתָּ מַמָּשׁ כָּךְ לְאֹרֶךְ הַשּ-ְדֵרָה

יָפוֹת הַצִּיפּוֹרִים בִּמְעוּפָן,
נוֹגְעוֹת בְּפַשְׁטוּתָן
וְאַתָּה כְּצִפּוֹר קְטַנָּה
כִּנְקֻודָּה שְׁחֹרָה בְּתוֹכָן.

19/12/21
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי