|
גשמו עיני מלבלוב הלב
פועם ללא הפסקה ומתרגש,
מכסה עצמו בצעיפי אהבה,
ושמח כבראשונה.
חורף הגיע לביתי
לבוש רוחות וגשמים.
מטלטלני כמטוטלת
בשעון רב שנים.
הבית חם
מוגן מפני הזמן.
אוהב אותי בגווניו החמים,
וריהוטו הפשוט.
אלף זריחות זרחתי במעוני
ולא די לי בהן.
ואני ממשיכה להאיר עצמי
באהבה. |
|
|
אין לי כבלים,
לא ראיתי חברים
או סיינפלד או
בברלי בחיים,
אין לי אף דיסק
של נירוונה
בבית, אין לי
ג'ינסים קרועים,
אני לא שם ג'ל,
לא אוכל טייק
אווי, ועדיין
אני בבמה חדשה.
מדהים, לא?
אד המתאבד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.