שוכב ומקשיב לרעש לבן
כי בנשמה שלי רעל שחור.
זה מאוחר מדי, אני חושב
שנולדתי אתו בבטן,
ובכל פעם שהתאמצתי להחזיק אותו שם,
הפיצוץ היה חזק יותר.
הוא התפזר בכל הגוף.
עכשיו אי אפשר לדעת
מה הורעל ומתי.
מה היה שחור תמיד,
ומה רק לפעמים.
כמו אישון שחור בחושך,
אני מתרחב מעבר לעצמי.
גולש כמו נפט שחור,
בלילה שחור,
אני שחור
ורק הרעש לבן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.