לרגע אחד שפוי
זקני לא השתקף
במראה החלון.
פניי הבריאות נראו שם בבירור, כמו פעם,
חלקות כמו שעווה שנותרה על מפת הפלסטיק של אמי,
מנרות חנוכה
שהתחלפו בנר זיכרון.
נוכח מול פני הבריות, אז היה לי זקן בן שבוע.
זמני, סמלי, גילחתי אותו בחושים
ובסכין קהים
עכשיו יש לי זקן
ותחושת אבל
נצחיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.