היה לו קר כי זה היה דצמבר
הוא ישב בארגז החול
הוא בנה ארמון בחול
הוא לא ידע למה הוא בונה ארמון בחול
אולי כי השעה הייתה שלוש לפנות בוקר
אולי כי החול היה רטוב
אולי כי לא היה לו משהו אחר לעשות
אולי כי זה יום הולדתו העשרים ושבע

כל הטובים מתו בגיל עשרים ושבע
האם זה מקרי או קנוניה?
האם יש מישהו שמחפש טובים בני עשרים ושבע
ופשוט מחסל אותם?
או שבני העשרים ושבע נקלעים למן תסביך כזה,
שהם לא יוצאים ממנו בחיים

אולי הם לא רוצים להיות בני עשרים ושבע,
כי זה אומר שהם כבר מבוגרים
אולי בגלל שבגיל עשרים ושבע -
המוח הופך בשל
והם לא אוהבים את העולם
כמו שהמחשבה הבשלה שלהם מראה להם אותו,
או שהם לא אוהבים את עצמם
כמו שהמחשבה הבשלה שלהם מראה להם אותם
אולי בגלל שהם מבינים שהם בדיחה
ולא מה שהם חשבו
כי המוח הבשל חושף את זה להם

כך או כך,
בגיל עשרים ושבע - דברים משתנים
כך או כך,
תקופה נגמרת ולעולם לא תחזור
תקופה חדשה מתחילה

בגיל עשרים ושבע -
האדם כבר לא תינוק.

האמת שהתברר
שהאונה הפרונטלית במוח
מסיימת את התפתחותה
בגיל עשרים ושבע.