כַּאֲשֶׁר עֵינִי בָּגְדָה בִּי,
רָאִיתִי תְּהוֹם עֲמֻקָּה מְאֹד,
רָאִיתִי מִבַּעַד לַעֲדָשָׁה,
נְקֻודּוֹת וּצְלָלִים כֵּהִים מְאֹד
וְרוּחַ אֱלוֹקִית בּוֹחֶנֶת.

תְּחוּשָׁה שֶׁל כְּאֵב,
מִכָּל זָוִוית עֵינִית גְּלוּיָה
וְחֹסֶר אוֹנִים נוֹכָח,
אָבְדַן הָאוֹר הַמְּסַנְוֵור
וּדְמוּיוֹת אֲשֶׁר נִמְחָקוֹת.

עֵינַיִים יְקָרוֹת שֶׁלִּי,
אַתֵּן הִתְבּוֹנְנוּתִי וְחָזוּתִי,
לֹא שָׁכַחְתִּי אֶתְכֶן
רַק עָצַרְתִּי לְפֶּרֶק זְמַן,
כְּדֵי לָתֵת לָכֵן מְנוּחָה.

עוֹד מְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹר,
מִבַּעַד לְמַסֶּכֶת הַחֹשֶׁךְ,
הַאִם אָשׁוּב לְזַהוֹת
הֵיטֵב אֶת הַמַּרְאוֹת,
הַחֲקוּקִים הֵיטֵב בְּרֹאשִׁי.

3/12/21
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי