וְאָז מַנְמִיךְ הַקַּרְיָן אֶת קוֹלוֹ וְאוֹמֵר
"דּוֹבֵר צַהַל הִתִּיר עַכְשָׁיו לְפַרְסֵם"
לֹא! אַל תַּמְשִׁיךְ!
לָמָּה הוּא אִשֵּׁר לְפַרְסֵם?
הֲרֵי מִמֵּילָא כֻּלָּם כְּבָר יוֹדְעִים
מָה שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לוֹמַר
אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ בִּכְלָל אֶת הַהֶמְשֵׁךְ
כִּמְעַט יוֹם-יוֹם אַתָּה אוֹמֵר זֹאת
רַק הַשֵּׁמוֹת מִתְחַלְּפִים
לָמָּה אַתָּה עוֹשה לָנוּ אֶת זֶה?
לֹא אֶת הַכֹּול חַיָּיבִים לָדַעַת
עָדִיף שֶׁתִּשְׁתֹּק
אַתָּה קוֹרֵעַ לִי אֶת הַלֵּב
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְהַעֲבִיר עָרוּץ.