פעם בשבועיים מתהפך לי העולם.
פעם בשבועיים אני מחכה למות
ואז מחכה להיוולד,
לראות מה נשאר עליי,
מה נשאר לי,
מי נשאר איתי,
מנסה להפיק מזה טוב
ואז שוב מהתחלה.

שיגרה זה דבר מבורך
אבל.
לא.
אני לא רוצה שיגרה
שהיא כולה שגורה,
כולה סגורה.

אני רוצה להתעורר
ולחוש התרגשות במידה,
אחריות במידה,
כאב במידה,
וידיעה קלושה
שאני לא יודעת כלום.
כמה הקלה:
בכל רגע רגיל טמונה גם הפתעה.

שום דבר לא חדש,
אבל דבר עדיין לא נברא.
שיגרה זה רק מעגל מתרחב של
רעיונות על חיים,
מוות
ואהבה.

אוגוסט 2021