אני תוהה
מה יהא אותו יום
אותו רגע
בו ישתנו פני הדברים
מקצה אל קצה
ללא הכר
ללא הסבר.
ישתנו לרעה.
את זאת לא נוכל לצפות-
כדי לתכנן
כדי להתכונן.
אותו יום
בו תימוט החומה
תקרוס הקורה
תיפול על גבה
תרוצץ גולגלתה
אפיים ארצה.
אותו לילה אפל
בו תשקע החמה טרם זמנה.
בו יקרה המקרה
בחצר אחורית
בדרך צדדית
סמוך לתקרה
קרוב לקרקע
בבית ידיד
בדירת אויב
בשדה פתוח
לכל צר ואורב.
אם נדע הפרטים, המועד
עדיין תיוותר אותה המהומה
אותה ההפתעה.
אך נוכל, לפחות
לנפח כריות אוויר
לפתוח פתחי ניקוז
לתקן הכבישים
לעשות תיקון.
להחיש למקום
את לוחמי האש
וחוקרי התאונות
נוכל לגייס חיילים
לזמן שוטרים
לקרוא לכוחות הצלה
רופאים ומומחים
נוכל ללבוש אפודים
לחבוש קסדות.
נוכל להיערך
ולהיות מוכנים. |