אינני יודע אם אני משורר.
אבל אני קם באמצע הלילה לכתוב שירים.
ויש לי אגו של משורר.
אני נהנה כשאומרים לי שהשיר שלי:
טוב, יפה, חזק, מדהים, מרגש
אבל משתדל מאוד להסתיר את זה.
כשאנשים מסתופפים סביבי
נראה אני כאילו לא שת ליבי אליהם.
כשהשיר שכתבתי אינו מתקבל לשום מקום
אני אומר להם שהם אינם מבינים שום דבר בשירה
שכותבי מנטרות - אינם משוררים.
ושכותבים לפי צווים למיניהם גם.
אבל הכי מחרידים אותי אלה הכותבים בענייני השעה
והיא חומקת ועושה מהם חוכא ואיטלולא
ובכלל, העולם של היום מתנייד בדקות
רק אני, קוסם,
אפילו בשניות אני מצליח ללהטט
כאילו הן שלי ורק שלי.
אני באמת ובתמים לא בטוח אם אני משורר.
אבל חוש ביקורת יש לי,
וביקורת עצמית במיוחד.
אני יודע שהשיר הזה שלי לא:
טוב, יפה, חזק , מדהים, מרגש
לשמחתי אני מכיר מספיק אנשים טיפשים
שלא יסכימו איתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.