[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביגיל נץ
/
שנינו

שוב הקמטים סביב המבט
והחיוך שכבר מכיר
את השטויות שזה מכבר
הפכו הומור כזה קליל
ואם תלך, לאן תלך
ואם תלכי, אז מי יבוא
וזה חמש עשרה שנים
את ואני - אנחנו פה

והשיער נצבע שיבה
ובחזה יש פעימה
שמספרת על קירבה
ואת השקט מנעימה
ומי אתה ומי אני?
אנחנו שניים שכמעט
לא נפרדים ולא שונים
מזמן הפכנו לאחד

שוב המבט שמייסר
כי המילה קצת עיקצצה
והעצבות, היא ה"אחר"
שמחרב את המסיבה
אבל למדנו לוותר
ולהפריד את המילים
בין אלו שאומרות יותר
גם בלי לכלול בם הבלים

את ואני - אני ואת
זה כבר חמש עשרה שנה
כמעט זקנים, אך במבט
נשארת אותה ילדה קטנה
הוא ואני - אני והוא
בלי שום סודות ובלי פחדים
כמו רק מספר ימים חלפו
קרוב-רחוק, הכי צמודים.

מוקדש לבעלי-אהובי, כבר חמש עשרה שנים ולעוד חמישים ויותר...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שמחה היא פעמים
רבות היכולת
להיות מאושר
מדברים קטנים.


ילדת בועה ברגע
של אופטימיות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/11/21 4:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביגיל נץ

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה