|
האמונה בטוב מתנפצת
שברי זכוכיות עלי שמיים
המלאכים נזהרים לא להיפצע
חלקם נצבעים בדם תכלת.
על לבה גיהנומית מתהלך אדם
אש וקרח טובעים בו
הוא אינו רואה כמעט דבר
מבעד לזגוגיות המשקפיים.
מיואש מהכול הוא מידה אבן.
ובחלפו על פני צוקים קטנטנים כעדשה
שני טרולים שדוניים ענקיים צצים קמים אליו
באים משני צדדיו ואוחזים בידיו הזעירות
המסע אל הנצח יהיה עכשיו הרבה יותר קל. |
|
|
"...וזה הזמן
הצהוב!"
(רונן גורביץ'
יורק לבאר הדוד
סם) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.