אבל האוויר
שואף אוויר כמה שאני יכול לתוך הריאות
אין ריאות, אין אוויר
אין כוח ברגליים לעמוד על הרגליים
אין מספיק מוח לחשוב
כשהצרות הצרורות באות בצרורות
לתוך הגוף של הנערה היפה,
שבסך הכול רצתה קצת תשומת לב
ועשתה משהו רע כדי שיחשבו שהיא מסכנה
ויבואו וינחמו אותה כולם
ויגידו כמה היא מסכנה
וייתנו לה חיבוק ויגידו אנחנו אתך
היא באה, התפלק לה משהו במוח,
כשהוא נתן לה את עצמו
הלילות הבודדים והימים השוממים
הפרצוף הנחמד שרואים לפעמים ברחוב
לא משהו מיוחד, דבר לא קרה
אין לה עוצמות ואין לה חולשות
היא סתם אחת,
בלי יתרונות ובלי חסרונות
חוצה את המסדרון הרחב בין הכיתות
איש לא מציק ולא מעריץ,
לאף-אחד לא אכפת
מה היא, מי היא, מה יש לה לומר
בראש הקטנוני הסתובב לה הפליק -
אני שווה, אתם עוד תראו
חיכתה לטרף כדי להרים עצמה
ויום אחד הוא פתאום בא,
פתאום הופיע
אחד שיש לו הכול
ואין לו דבר. |
