|
לא נתקלתי בהם
כבר יובלות ושנים
עידן ועידנים
40 שנה ויותר.
ואיני מצליחה לזכור את פניהם
כפי שהיו.
(למרות שהיו להם פנים מובהקות).
גם אם אפגוש אותם
עתה ברחוב
לא יזכירו לי
פניהם של עכשיו
את פניהם של אז.
לפנים ראיתים
מדי יום
מדי שעה
כל השנה.
אך עתה נעלם מעיני
מתאר פניהם
כפי שהיה.
ביקשתי מהם תמונה.
כדי שאוכל לשחזר
את קווי פניהם כפי שהיו.
טענו שבלתי אפשר.
שריפה גדולה שיצאה מהיער
כילתה את ביתם.
שרפה תכולתו
ממסד עד טפחות.
סכר חזק שקרס בסביבה
הציף את ביתם.
הזרים מים רבים
הרטיב את הבית
על כל תכולתו.
אח פרחח
שהיה מסוכסך
לקח אלבומי התמונות
וברח.
הענן שלהם
נעלם מהנוף
ממילא לא היו בו
תמונות בשחור ולבן.
לא אוכל
לפיכך
בשום אופן
בשום דרך
בשום צורה
לשחזר את פניהם כפי שהיה.
שיכחה. |
|
|
התנ"ך זה סיפור
על איך ששמו
אלוהים שעושים
כל מה שהוא אומר
וכשהוא צריך
לנוחיות אז כולם
שמחים וכשיש לו
"צב" (עצירות)
אז קוראים לזה
בצורת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.