|
אינסוף מרחבי הים
מושיט לי ידיו
קורא אותי אליו
מבקש לאסוף אותי
אל תוך זרועותיו
להתנחם בין גליו
בלילה בלי ירח
בין ענניו
האופק הרחוק
וגלי גלי גלים
ופסי פסים לבנים
עד הסוף
עד אינסוף
פסיעות פסיעות
רטובות מהוסות
נושקות אל חולות
בחושך המעומעם
הים תמיד שם
לעולם היה
ויישאר
ער
רוחו לוטפת את פניי
מורגשת בגופי מבעד
לשמלתי הדקה
שנרטבה
בים האהבה
עד אנא אלך
והגל אלי בא
הולך
ובא
שוב בחזרה
אל אין סוף בדממה
סוחף אותי איתו
בשקיקה
לוחש לי
עד
כלות
הנשימה
26.6.2020
1:00 |
|
|
איזו חוצפה יש
להומולסביות
האלו!
לקחת לנו את כל
צבעי הקשת לדגל
המסריח הזה
שלהם!!!
מה זה!!!
באיזו זכות אתם
לוקחים מונופול
על כל הצבעים!
סרן בנימין
גלעד, הומופוב
עיוור צבעים
וחוש התמצאות,
בהאשמה גורפת
וחסרת התחשבות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.