אנו נולדנו בעיירה שכוחת אל
כל יום היה כמו יום אחר
אמרת שלא מתאים לך,
רצית להיות במקום אחר
וכשאמרת שלום,
לא ידעתי אם תחזרי
היית בבנקוק, רומא ומוסקבה,
היית בירושלים, אנקרה ועיר בפולין
לא משנה איפה בחרת להיות,
לבי היה תמיד אתך
ראית שקיעות הפוכות,
צפית בשחפים על הים
איפה שהיית - לבי היה אתך,
כי אני אוהב אותך.
סתם,
כי לקחת מסור חשמלי
וקיצצת את גופי לחתיכות
ונתת לכלבים
אבל את לבי שמרת בתוך קופסא אטומה,
עם קרח יבש
כי את פסיכוטית
ואז עזבת את נאשוויל, טנסי
ונסעת בכל העולם עם לבי בתוך קופסא
אני צפיתי בך מהעולם הבא
ומאוד התפלאתי
חשבתי - מה לעזאזל היא עושה?
האם איבדה את שפיותה הקטנה והחלשה?
את לא חייבת לעזוב את העיירה בשביל לראות את העולם
כשאוהבים מישהו - נשארים אתו,
את לא אוהבת אותי?
אני לא יכול לחיות בלעדייך,
אני לא רוצה אישה אחרת במקומך
אני חושב מה היית לי בחיי
ומה יהיה לי בחיים בלעדייך
מה יהיה לי בחיים בלעדייך?
יהיה סוף-סוף שקט,
כי זיינת לי את המוח עם השטויות שלך
כל הזמן מנגבת את התחת,
בוקר, צהריים וערב מנגבת את התחת
כמה אישה יכולה לנגב את התחת?
מה, יש לך שם זהב שאת מנגבת אותו? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.