מאיה רון לוינגר / בלט |
בחוג במתנ"ס
בבגד גוף ורוד בוהק
קווצות שיער פרועות שנחלצו מגומייה חונקת
ממסגרות פנים סמוקות
דרך המראה היא מביטה בי
בצלעות בולטות
"ככה אלוהים בראני"
מרצת האימהות
רגלי מקלות נושאים אותה
ובלילה כאבי גדילה משאירים אותה ערה
בערב מנקרת בצלחת כמו ציפור
מחלקת כריך לגורמים
מדמיינת שהיא כמעט כמוהן
רק קצת פחות חיננית
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|