נסעתי לברלין לראות מה קורה
קר שם מאוד, אי-אפשר לשבת
זה המקום הקשוח ביותר בו הייתי
כל האנשים שם חיים כמו בכלא
שמעתי צרחת אישה,
היא לא הייתה זונה
הקור לפת אותה,
לא היה לה מקום לישון
מקום קשוח
כל האנשים שם חיים כמו חיות בג'ונגל
מישהו מכר את הנעליים שלו
הוא היה בן 44
מישהו שילם לו והוא הלך יחף לקנות אוכל
מקום קשוח
כל האנשים במקום הזה,
מייללים כאילו לישועה
כאילו הם במלכודת
כי אין תקווה בברלין
איש אחד,
ידו נתפסה בדלת המכונית
אצבעותיו נתלשו
לאף-אחד לא היה אכפת
מקום קשוח
הם הורגים ארנב כי הם יכולים.

כשהלילה יורד ואתו הצל
אני מתגעגע יותר מ-כל
רשרוש של אהבה לוחש באוזניי
ואז הבלוז מתחיל
כשהזיכרונות עולים ומפרידים אותי ממקומי
קורעים אותי לגזרים
כשאני קורא את עיתון הערב
אז הבלוז מתחיל

אני נמצא איפה שהיית נוהגת להיות
והבלוז שלך דבק בי
כשהבשורות הרעות נישאות עם הרוח -
אז הבלוז מתחיל.

אני חושב כדאי לא אזוז
כדי לא לעקור עץ ששתול על מים
כדאי לא אזוז
כמו הייתי עץ שתול על מים -
כדאי לא אזוז.