היית מושלמת בתוך הראש שלי
וגם כששתיתי שיכר - היית היחידה בראשי
אבל אין מה לעשות אתך -
אלא להרוג זמן
לעבור את הגבול בין שגרה לשעמום,
בדרך אל האינסוף
יש שם לצער שלי
והוא יום ועוד יום שחוזר על עצמו
שותה את עצמי כדי שלא אראה
הרגילות הורסת אותי,
לוקחת אותי בשגרה ושעמום לאינסוף.
תאחזי בי בכל מה שיש לך,
נלך מהר, נלך לאט,
תאחזי בי, כי זה מה שיש,
את הסוכר בקצה לשוני
ממשיכים לנוע, ממשיכים לאט ומהר,
את מה שגורם לי לנוע,
כדי לא ליפול
הדרך ארוכה למטה,
את הסוכר בתה שמחזיק אותי על הקצה.
אם יכולתי לשתות בירה אתו
הייתי אומר שצפוף מדי בעיר
ונוסע אתו לאן שהוא הולך
האם אלך אתו באמת לגאול את נשמתי?
ואם אף-אחד לא ירצה ללכת אתי,
אשתה אתו בירה עד שהמצבר יתמלא
ואלך לאן שהוא הולך. |
