|
שהוויסקי הזה ימוסס אותי כמו שהיא עשתה
כשהיא הלכה ונסעה על הדרכים בלי להרגיש אשמה
רצתה חופש מעצמה ובדרך גם ממני
אן לי מושג לאן היא נסעה,
היא אי-שם בדרכים עכשיו,
שרה את שירי החופש בדרך לשקיעה
אהבתי הייתה מאוחרת מדי
הייתי צריך לפתוח את הפה,
הייתי צריך להגיד לה מה היא בשבילי
בחצות הלילה השעון מצלצל,
אהבתי הייתה מאוחרת מדי בשביל אהבתי.
זה כמו רגל יחפה שלך מתחפרת בחול
כמו קונכייה בכף ידך
השאלות היו רבות מדי,
אני הייתי ילד אובד עצות
לא הבנתי מספיק מהר,
הייתי ילד שגרר אותך בתוך היסוסיו
מנגנת על המנדולינה בפונדק ליד ביתי
הייתי ילד שיישן על מזרן רצפה
היית בכל עבר,
כי לבי הרגיש טוב לידך
הייתי ילד בסמרטוטים,
כולא את נשימתי ולא מסוגל לומר -
כמה הלב הקטן שלי מרגיש טוב לידך. |
|
|
רצים בדרך לעשות
את זה, גונחים
בהנאה בזמן
שעושים את זה,
לא יכולים לחיות
בלי לעשות את זה
לפחות פעם ביום,
אמהות נחנקות
מהתפעלות נרגשת
בעת שפעוטותיהן
עושים את זה,
בונים חדרים
מיוחדים בשביל
לעשות את זה
בהם, שהקירות
בהם הכי יפים
בכל הבית.
אז למה כולם היו
רוצים שזה לא
יהיה קיים?
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.