מצאתי את עצמי לפני זמן מה בסיור קניות עם האישה, אז כבר אמרו
לפניי, שכל השאר זה מינוס...
ובכל זאת, יש גם סיפור...  בשלב ההוא, כשאני מחליט לבצע נסיגה
מבוקרת, ולהתיישב בהמתנה על איזה כוס קפה מרגיע, אני מוצא את
עצמי מתעסק בתחביב ישן - צפייה באנשים..
שתי אימהות צעירות ומצוקצקות עם צאצאיהם המצייצים והצווחים..
(מיותר לפרט את התמונות).
ובכן.. זה לא שקוראים לי אבשלום ק.. ולמרות זאת, קצת מצחיק
לשמוע איך השפה העברית העשירה רוויית המילים כגון, לחבוש,
לכפתר, לנעול, לחלוץ, לגרוב, לשרוך, לענוב ועוד,  וזאת רק
למטרת לבוש, מסתכמת בשתי מילים - תשים/תוריד....  אך לא בזה
עסקינן, מצידי עבר...
מה שעצבן אותי שם באמת, זה שמילה נוספת, שהיתה שגורה פעם, נראה
שנעלמה מאוצר המילים ההורי.. והיא - "תתמודד!"
מפני שעם כל הצחוקים, אני באמת חושב, שילד הלומד כבר כזאטוט,
שלא תמיד העולם הולך/ילך לקראתו, ולא הכל יתבצע ע"פ רצונו
העכשוי-מיידי... יחיה חיים הרבה יותר מספקים, המכילים שמחה
והוקרה במצבים שבהם הדברים כן מסתדרים... והבנה וקבלה עם
סיטואציות שלא..
כנאמר - בריאות.. וכל השאר זה בונוס............