לפני כן היה זאב
בולס דם ובשר
והמלאכים אמרו מה נעשה עם זה
תבוא לו שעתו

והיה הולך בחום כבד ונקלע למדבר
ושיווה בנפשו כי ימות שמה
והיה מהלך סהרורי אחר בדל של תקווה
ונזמנה לו מערה
ויאמר אמות שמה
ונכנס למערה
ובה מקווה מים, מי מעיינות
והיה שותה ורווחה נפשו
והנה עץ תמרים ועץ חרובים
והיה אוכל ושבעה נפשו
ויאמר
כי החזיקני אלוהיי בחיים ולא יעזוב
על שום מה ולמה
הרי זאב הייתי ובולס דם ובשר
היש תקנה לי בעולם הזה?
אם החזיקני - וודאי שיש

כך כל אדם כל עוד הוא חי -
השם מחזיקנו
והיה הולך במדבר
והוא שווה עצמו כי הולך לאבדון
ולפתע פתאום -
מקווה מים
עץ תמרים וחרובים
כי אף היה רשע גמור
וישתומם מדוע אחזיק בו השם -
אינו יודע עתידות
אינו יודע תכניות
ומה טעמו בעולם הזה
כי אם לא היה טעמו בו בעולם הזה -
היה מת
וכל עוד חי - לא נס לחו
ולא נס חנו
ולא פג זוהרו
ולא ניטל טעמו.