[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתי רוה
/
למה לי עוד

למרגלות מצוק נידח מאסתי בטיפוסי.
כפותי אפרוריות, תרמילי מכביד.
הייני גבוה די לראות את השקיעה, למה לי עוד?
טוב יהיה לי לנוח בצל האבן ולצפות אל הים.

מתחתי אלפי אלפים.
זיעה ניגרת מאפם, נאנקים הם מהמאמץ.
הגעתי לכאן ללא כל זאת, למה לי עוד?
עוד מאה שקיעות יחלפו לפני שאניד אצבע.

לצידי עוד עשרות מטפסים.
שרועים הם באושר, נושמים את האוויר הסמיך.
יכולים אנו לנוח עד סוף ימנו, למה לנו עוד?
שלווים הם כאן עשרות שנים, ואני אהיה כמותם.

בודדים מעלי.
עקבם בסלע, פניהם לשמיים. לבם דופק.
למה להם עוד? מה מחפשים?

שקט שורר על ההר. איש איש בטיפוסו.
מלמעלה קול מקהלה, חד כתער:
"המצוק כלום ואינו, כשצופים משיאו.
הפסגה שטוחה היא, ויציבה.
עמקים ונהרות אינספור נצפים ממנה."

אין שומע ואין עונה.
השמש נוגעת בקו המים, ואט אט נכנס ההר כולו לצל.
צופים הנחים שכמותי על השקיעה, עייפים מטיפוסם.
חושבים מערבה.

ואני מתבונן במקושי.
עודו מבריק, וידיתו מרופדת סביב.
חבלי חזקים, נעלי שלמות.

אם אמשיך, אולי עוד אראה את הזריחה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שדיים.





זוזו לסטרי
מחליט לומר את
אשר על ליבו


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/10/21 5:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי רוה

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה