מהיד הזו ליד של הנדריקס,
אני מנגן לך
נוכל להתנגן ביחד כמו שהמוזיקה עולה?

תמיד אהבתי את חיוכך,
תמיד שמעתי את דברייך כ-שירה,
מחברה לחבר

לפעמים האהבה ממוטטת -
כל ערכים טובים
לפעמים היא מלבלבת -
כמו פרח על גבעול בשדה.

הוא אוהב את הצורה שלך,
הוא אוהב את חברייך
הוא אוהב את השפה המלוכלכת שלך,
הוא אוהב את המילים הגבוהות שלך

כל זמן שהוא נוגע בך -
את מתחילה לרטוט
את מתרטבת והוא מתקשח.

בקטטה רנדומלית ברחוב -
הבנתי שאני נטע זר
אירחה אותי אישה זקנה יפיפייה
והאכילה אותי ארוחת בוקר

היה שם פסל ענק,
שלושים קומות
תהיתי לגביו והוא חייך
הוא שאל אם אני מבין את השפה שלו -
ונתן לי משקה טרופית.

אהבתי קרה,
נשמתי נמכרה
משהו אוחז בי כשהמלאכית עוברת
מלאך בסוודר מספר בדיחות ציניות

אני מבין,
זה לא העולם העליון
אפשר להגיע לקומה האחרונה
מלאכית בסוויטה במלון חמישה כוכבים.

הדלת האחורית אמורה להיפתח בשקיעה,
כשהשמש נופלת כמו אבן
לפני שהבנתי מה קרה -
הייתה חשכה

חיוך כחול יורד כמו גשם.