זֹאת הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ, שֶׁהָלַכְתָּ לְבַד
שֶׁפָּנוּ סְעִיפֶיהָ לִפְרוֹזְדוֹרִים אֲבוּדִים,
שֶׁנָּש-ְאָה אֶת דְּמוּתְךָ הַנִּסְחֶפֶת לְאַט
שֶׁסָּפְרָה פְּסִיעוֹתֶיךָ אַחַת לְאַחַת.

בָּרוּחוֹת שֶׁסְּבָבוּךָ פָּלַשׁ לוֹ הַסְּתָיו
לְחַבֵּק בְּדִידוּתְךָ שֶׁתְּהֵא יְקָרָה.
הַתּוּגוֹת עַל גַּבְּךָ נִפְּצוּ אֶת הַשָּׁרָב
זֹאת הַדֶּרֶךְ בָּהּ אַתָּה פּוֹסֵעַ עַכְשָׁיו

נֵרוֹתֶיךָ דּוֹלְקִים עַל אֶדֶן לִבְּךָ
אַךְ הָאוֹר הוּעַם וְאֵין בּוֹ חֶדְוָה.
תּוֹתְחֵי רְעָמִים מַרְעִידִים חַדְרְךָ
עֲנָקִים מְהַלְּכִים בְּעֹמֶק רֹאשְׁךָ.

כִּי בָּחַרְתָּ אַתָּה בְּדֶרֶךְ צְרוּבָה
שָׁכַחְתָּ בְּעֵינֶיךָ מַרְאוֹת אֲחֵרִים,
שֶׁל נוֹפִים יָפִים אֲסוּפִים בִּצְבָעִים
צְחוֹקִים מְצַלְצְלִים כִּנְעִימוֹת עִנְבָּלִים.

3/10/21
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי