היה את הבן-אדם הזה שנדמה שהוא לא עושה כלום. ובאמת הוא היה
אומר לכולם - אני לא עושה כלום. אי-אפשר לא לעשות כלום, בכל
זאת הגוף קיים, אז מה עושה? יישן קצת הרבה, מעשן רגיל ו-וויד
קצת הרבה, שותה משקאות אלכוהול זולים קצת הרבה, אוכל קצת משום
מה ומזיין. ומה המעגל הרחב יותר, בכל זאת צריך להזיז את הראש -
משחקים במחשב, קליפים בטלוויזיה, סרטים מדממים או סטנדאפ
בנטפליקס, וכמובן תחזוקת הגוף והיגיינה. איך אפשר לחיות ככה,
שואלים אותו, מאיפה כסף? ברוך השם יום-יום אלוהים מסדר לי קצת
כדי שיהיה סביר. בחורה יצאה מהבית שלו, מסדרת את הבגדים ונראית
קורנת. מה עשיתם יחד? זוגו-זוגו? רק עשיתי את העבודה שלי, הוא
היה אומר, לנשים יש צרכים, לגברים יש צרכים, זו עבודה משותפת
של סיפוק יצרים, כמו עסקה. כל אחד ואחת מספק ומספקת את השני
והשנייה וחאלס, אפשר לחזור להתמסטל. - אבל היא לא בדיוק סטלנית
כמוך, היא מזכירה בעבודה אחראית. - כל אחד ואחת עושה מה שהוא
צריך, מי יודע מה טוב לזה ולזו ומה הבחירות הכי טובות שלו. אלו
הם חיה ואלו הם חיי, ויש נקודות השקה בקווים לכאורה מקבילים,
מה לי ולזה ומה אכפת. היא לא משלמת לי ואני לא משלם לה. זו
אהבה הדדית, חביבי, בדאגה לסיפוק צרכים של הגוף.
העסקה נעשית והרבה עסקאות נעשות, אבל בכסף האצבעות לא נוגעות.
שואלים - למה אתה ככה? לא יודע, עונה, עשיתי פעם, ניסיתי פעם,
כי חינכו אותי שככה צריך, מה קיבלתי? הרבה מכות לגוף ולנפש
והרבה לעג והקנטות והשפלה. ככה לא צריך בני-אדם להתנהג זה אל
זה, לא מתאים לי שכדי שיהיה לי יותר - ירדפו אותי ואני ארדוף
אחרים. אני אניח לך - אתה תניח לי. חיה ותן לחיות. - אבל האם
החיים שלך באמת חיים? - כן, בהחלט, יותר מ-רוב האנשים. |