|
את אש שורפת
אני לא כלה
אך נפשי כלתה אליך
עוד השתקקות
מתקשתת לקראתך
מותחת
נמתחת
תחת ידך
אש-ך טורפת
בפנים בחוץ
כל הגוף בוער ממך
ולחש גחלים משחרר
נח בין שחור ולבן עפר ואפר
בשר ודם
ליבי ליבך
פועם בקצב
מתפוצץ בערגה
מטופף ונרגע
(מטפטף לבת אהבה)
בין זרועותייך
את לא במודע
משיבת אבדה |
|
|
לגלילות יש ריח
של גאזים מהפה.
י. פופק בסיומו
של יום חוויתי
בפי גלילות אותו
סיכם במילים,
"היה פיצוץ". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.