עוד בהיותי בבטן
בטרם יצאתי מרחם
פתחה במסע נקמה
במסע רדיפה
במסע טירוף וטרף
של עובר השט לאיטו במים.

יולדה שבגדה ביעודה.

על שפת הים
ללא דלי וכף
הייתה זורקת בקבוקים אל המים.
לא כמשחק
לא כמסר
לא כבשורה.

כיללת תנים רחוקה לפנות בוקר
הייתי שומעת
את קולה
מאיים וחזק.

הייתה מבטנת אוזנה
כקיר אטום
מרעשי הינקות
מהמהומי קטנטנים.

בחג ומועד
הייתה משניאה אותי
משניאה שמחתי
על אחיה הרבים
על עשרות דודניה.

איני זוכרת
סיבוב יד רכה
הליכה שקטה
מילה נינוחה
לטיפה נימוחה.

אני זוכרת דבר אחד-
ישיבה קשה
בכורסה קשה
של מלכת-אם רודנה.