|
הכול ברור
הכול מוסדר.
אני גוזמת
אתם אוספים
אני מכסחת
אתם מפנים.
הרחוב נקי
העצים פורחים.
בחג ומועד
אני לא גוזמת
אתם לא אוספים
אני לא מכסחת
אתם לא מפנים.
והעצים מתפרעים
והגדר שולחת פוארות-פרא
עלווה מופרזת
בוגנוויליה סגולה
יוצאת מגידרה.
בכל שלישי בשבוע
מגיעה משאית
נעמדת-נוהמת
לצד הגזם
לצד הערימה.
מתוך התיבה
נשלפת כף-פה ענקה
גוהרת עליה
בולעת אותה
זוללת לתיאבון
מרוקנת אותה
מקיאה אותה
אל תוך התיבה
ולא נודע כי בא אל קירבה.
גזע גזום
פרוסת כף דקל
דשא כסוח
אספסת קלה-
כל עלוות הרחוב
וגם שידת עץ קטנטנה.
במורד הרחוב
רצים האוספים
לבושים בירוק
בגדי-יער.
עוקבים בדריכות
בקפידה
אחר התקדמות המסע.
בידם קילשונים-
דוקרים
נועצים
בגזם רב
בערימה מתגבהת.
מרחוק ברחוב
נשמעת קריאה
קריאה רמה
קריאה חזקה
סע!
סעו לשלום
אתם האוספים
שאו ברכה
אנשי הגזם
עד שלישי
בשבוע הבא.
שבו הכול ברור
הכול מוסדר
אני גוזמת
אתם אוספים
אני מכסחת
ואתם מפנים. |
|
|
צריך לקחת את כל
האופטימים
ולכלוא אותם
בצינוק אפל במאה
השמונה עשרה.
בנאדם אופטימי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.