רצף כישלונותיי נהיה מתיש ולהחיש רגליי אל מול שתפי הייאוש
נהיה קשה
איני יכול להמשיך להשריש שארגיש טוב כשכל פעם החשש שלי מתאושש
ואני בקושי מתאושש ונאבק בשיניי על לתחזק תקווה לעתיד מוצלח
אבל המשא מצטבר והמסע מסתבר כתקוות שווא שאני מוכרח
להמשיך להאמין בה כי אחרת את פרותי לא אקצור
אבל ככל שהכישלונות מצטברים הדיכאונות מתחברים
והמשא שגדל לי על הגב עוד י ג ר ו ם ל י ל ע צ ו ר
אני ל א י כ ו ל להמשיך ככה, העצב הוא תמידי
והפוגות בשליטתו רק מחזקות את המורדים
וכחולים מכחול שמיי עולמי
אך במקביל אני מדבר ויבש עול קיומי
והבדידות אוכלת ואני וואחד ארוחה
שנים שמדממת נפשי לדפים ו א י ך עוד לא הכתמתי את הכריכה
שנים טובע ב-לבד, הכישלונות נערמים ברשימה
שנים תובע והלוואי שמישהי כבר תתן לי נשימה
אבל כבר הזהרתי שלא תתני לי לכבוש אותך
כי אמליח אדמתך בדמעות
למזלנו כבר שנים שאני מציף אדמתי בכישלונות
ולא נראה שזה הולך להשתנות, אז הנה בבקשה
בכישלונותיי אני חוסך לכן כאבים
בתור תיבה מלאה בסכנות אני בתחושה
שאולי לטובה הלבד הוא ים ואהבתי אוויר |