תְּפִלָּה לִבְרִיאוּת טוֹבָה,
נִש-ְגֶּבֶת לְכָל אִישׁ וָאִישׁ
עִתִּים קָשָׁה הִיא דַּרְכָּהּ,
יֵשׁ וּפְעָמֶיהָ חִישׁ תָּחִישׁ.

בְּדַרְכּוֹ אָדָם זָקוּק לָהּ,
מִבּוֹקֵר שַׁחֲרוֹ עַד תְּנוּמָתוֹ
קוֹל תְּפִלָּתוֹ תִּשָּׁמַע:
"שְׁמַע קוֹלִי אֱלִי, הֲתִשְׁמַע?"...

יֵשׁ חֹרֶף וְנוּגוֹת עֵינָיו
וּכְאֵבָיו מְכַלִּים כּוֹחוֹתָיו,
בְּרַעַד יִפְרֹש- שְׁתֵּי יָדָיו
וְיַגִּישׁ תְּפִלָּתוֹ אֶל אֱלֹוקָיו

יֵשׁ אִישׁ וְצָלַח מַזָּלוֹ
וּתְפִלָּתוֹ נֶעֶנְתָה וְהִתְגַּשְּׁמָה.
יֵשׁ אִישׁ וְרַחֲקָהּ אֱמוּנָתוֹ
וּבְכָל זֹאת יִזְעַק לֵאלֹוקָיו.

עָדִיף וְיִתְחַבֵּר אֶל בּוֹרְאוֹ
וְלֹא יֵרֶד תְּהוֹמוֹת,
הֵן רַק הוּא יִשְׁמֹר עַל אוֹרוֹ
וְלֹא יִזְרַע בּוֹ חֲשֵׁכוֹת.

15/9/21
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי