בעינה היחידה ראיתי את הניצוץ המסוכן,
זה אשר מבשר על פורענות,
זה שאומר שחיות הטרף פרצו מכלאם,
שהרשע הפתלתל משתולל בתוך נשמתה
שהיא צמאה לדם וכאב
שהייסורים יבואו על מי שיכאב
שזו שעת המוות של הירח השחור
שנשמת לב העולם כבתה בתוך לבה
שנשרים פשטו עם שחר על בית האפילה
ששחר אניץ דם והנזק נעשה
ששדיי הגיהינום חורקים שיניהם בחדווה
שנפלו החומות סביב יריחו הנצורה
שעופות דורסים פושטים על שדה הוורדים
שמטחי תותחים נשמעים למרחקים
שייבשו השיבולים והפכו לתולעים
שבאו הימים המקוללים
שנפלו השמיים על אדמת הטרשים
שנבקעו הסלעים והגירו מיצי הדסים
היא הביטה בי בעינה היחידה
ושלפה את השוט.
