|
הַבֹּקֶר הָיָה לִי בַּשְּׁבִיל מָה לָקוּם.
הַסְּעָרָה שָׁכְכָה
צָרִיךְ לְנַקּוֹת אֶת הַחַלּוֹנוֹת.
לֹא בִּשְׁבִיל הָאוֹרְחִים
שֶׁהָיוּ פֹּה אֶתְמוֹל בְּלֵב הַסְּעָרָה;
לֹא בִּשְׁבִיל בַּעֲלִי
שֶׁהָלַךְ לְחַלּוֹנוֹת אֲחֵרִים;
לֹא בִּשְׁבִיל אֲהוּבַי
שֶׁמְּרַחֵף בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים;
בִּשְׁבִילִי -
גַּם לִי מַגִּיעַ
חַלּוֹנוֹת שְׁקוּפִים
וְיָם בַּחַלּוֹן
לִשְׁאֹוף אֲוִיר - שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ
לִנְשֹׁף אֲוִיר - שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ
הַסְּעָרָה חָלְפָה
הַיָּם נִרְגָּע. |
|
|
הייתי פעם בבית
של דליה מזור.
נשבע לכם.
דווקא בית יפה,
מרווח כזה.
היה לה בבית
שולחן יפה כזה
משיש, עכשיו כבר
אין לה.
ויקטור
הקלפטומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.