|
בהמתנה לרמזור
כשהתותחים דוממים
מסעודת חג אחת לשנייה
בין שגרה לשעמום
השאלות כמו מה יהיה
איתי
חוזרות להטריד
ואיפה אהיה בעוד
עשרים שנה
במרדף אחר עצמי
או בריחה מעצמי
החיים נמתחים
וארוכים למדי
החיים נמתחים
וארוכים
מדי |
|
|
רציתי רציתי,
בכיתי בכיתי,
ומי לא בא?
אלוהים.
זוזו לסטרי, נער
מתבגר בעברו,
בשיר מחאה נוקב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.