|
זהו הרקע לקפיצה אל המים
לכניסה לאמבט.
הסרנו מגבעת שחורה מהראש
אם הייתה שם מגבעת.
אספנו השיער לפרידה.
חילצנו טבעת זהב מהאצבע
אם הייתה שם טבעת.
כתבנו ביד צוואה ארוכה.
פירטנו גורל כל פריט ופריט
רוקנו החדר מכיסא ושולחן
גילחנו ת'שטח.
נוער מעלינו אבק השנים
נגמר הסיפור שסיפרנו
נותר רק הדף החלק.
מחינו זיכרון אחרון במטלית
הכנו כל איבר ואיבר.
פשטנו הבגד
חשפנו ערווה
ללא כל בושה
ערווה עירומה
ערווה לבנה וחיוורת.
זה סדר העבודות שאדם עושה
זו אחר זו.
קפצנו למים
היישר לאמבט
שכבנו בלי נוע. |
|
|
אני תמיד הולך
לשחות במיים
הצלולים של
הירקון...
מתוך "האידיוט"
של פרנץ קפקא
(הגירסא
המוקדמת) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.