|
הוא היה יפהפה
אגם העצב הגדול
אני מהסוג של האלה
שאינם מסוגלים להתאפק.
אז נכנסתי בו לטבול
בזהירות צעדתי לתוכו
וגם כאשר הבנתי
שמימיו קפואים מנשוא
המשכתי
כי הייתי חייב
חייב לעצמי
להשלים ההרפתקאה.
כמומחה אמנות לחימה
בעיצומו של טראנס
לא ראיתי בעיניים
בתזזית טירוף
בדבקות משימה
בהמשכיות מתעלמת
מקיומם של
בוקר לילה
חושך אור
קור חום
נאבקה נפשי בי
ואני בה.
כשניצתה האש
גופי הפך לסיר
השרוי על פתיליה
מאז ועד היום
ולעוד ימים ארוכים
תתבשל בו
השמחה. |
|
|
זה שאני לא
מחזיר טלפונים,
לא עושה אותי
לאגואיסט, מה
שעושה אותי
לאגואיסט, זה
האגואיזם שבך
שמאוכזב ממני
ומאי החזרת
הטלפונים שלי,
אז אני ממליץ לך
בכבוד רב להפסיק
להתקשר, תודה
ותמסור ד"ש גם
לאמא..., אבא
אני לא רואה שום
סיבה לבכות,
תפסיק.
משה קרוי, בן
שנתיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.