בגללך, למרות שאין לי כוח,
אני מסתובב במעגלים כמו קרוסלה שיכורה
הרבה ימים שאין לי מנוח,
לאן הולכים, לאן באים, אף-אחד לא יודע את התשובה
מתנפץ מיום ליום,
נשמתי אומרת רוך וקושי
באותו הזמן, באותו מקום
רוך וקושי
גם אם הייתי יכול
לא הייתי בא אלייך
כי את סוחטת הכוחות
כמו יתוש שמוצץ דם מהווריד
וגם כך הכול כבר נגמר לי
לא רואה סיבה להשקיע בדבר בלי עתיד
מתנפס מיום ליום
נשמתי נאנקת רוך וקושי
באותו הזמן, באותו מקום
רוך וקושי
יש לך זמן לפרוח
או אולי לנבול
כך או כך זה החיים שבחרנו לעצמנו כבר מזמן
ושם הרחק את תמיד ללא דופי
ואני מוטל על לשון בטון בלי טעם
מתחרפן מיום ליום
דעתי מתנדנדת רוך וקושי
באותו הזמן, באותו מקום
רוך וקושי
גם אם תבואי,
באמת שאין לי כוח
להסביר את עצמי ולהסתכל בעיניים
שחושבות שהן יודעות הכול
אור חיוור,
מכסה בעצלתיים
את חדרי בשעה שנפשי נאבקת לא ליפול. |
