גילי ריד / מראה |
ואת מולי עם עיניים כחולות
אוכל לשחות בהן עד ללב הים
ואת מבטך לא פסקת בי, זו רק אני
כאילו אין אף אחד מלבדי
ואת מולי מנסה לא לצחוק
עם מבט רציני שלא יכול להתאפק
שנשבר לבסוף עם חיוך גדול
היא רק רוצה אותי לחבק
היא יודעת שדרכי זו היא
רואה כל ניואנס
כל שבריר של שריר
לא תוכל להתחמק ממני
אני יודעת הכול
ואת מולי גם בחושך
היא בוכה לא רוצה שאצפה
קשה לה היא לא יודעת להסתיר
לא יודעת לשחרר
היום כיסית אותי
רצית להתנער מהתחושה
של עיניים נישאות
אם תסתכלי לתוכך
אני שם בכל מקום
נהנית לראות
את הגאות והשפל
של הים בעינייך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|