גילי ריד / קח אותי |
פינה
מרימה ראשי
והשמיים איפרו עליי
פיח
עיניי
קח אותי
כפופה
מוגשת
פרוסה
בתום החורף הזה
ענפיי ערומים
מטים למעוד
לא עוד
תמרות ייאוש
זקופות קומה
חזרתי שפפתי
פינה, דממה
מכונסת
נשאתי עיניים
עצמתי
בטרם אביב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|