|
19.8.21
פינה
מרימה ראשי
והשמיים איפרו עליי
פיח
עיניי
קח אותי
כפופה
מוגשת
פרוסה
בתום החורף הזה
ענפיי ערומים
מטים למעוד
לא עוד
תמרות ייאוש
זקופות קומה
חזרתי שפפתי
פינה, דממה
מכונסת
נשאתי עיניים
עצמתי
בטרם אביב |
|
|
את יודעת, אני
הולך למילואים
בג'נין, יכול
להיות שאני לא
אחזור, מה דעתך
על איזה מספר
קטן עם חייל
גיבור ככה
לפרידה?
יעקב פופק מנסה
להתחיל עם
תיכוניסטית
שאוהבת קרביים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.