[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רמי בקיש
/
צפורניים

לח גוף, נופל שדוד על מיטתי
נדבק חצי עירום לא ניד לא זיע
רוח קיצית מהבילה מדגדגת היא כסותי
ליום אפל כמו אור הליל היא שאותי תרגיע.

פתאום במחשבות עולים, וזה בזה הם משתרגים ונקשרים
בליל ערב רב מתוך רמח איברי אדם מכל קצוות תבל  
וזה מפעים ובודאי יהא כמו כר מרעה פורה לאחרון המשוררים
אך תוצרתו היא מין ישות אמורפית שעליה קצת מפחיד להסתכל.


לבבות דופקים, ראשים חושבים, אינסוף רגליים וידיים
איברי רביה וטבורים יש, גם פיות, אוזניים ועיניים
מדמיין אני  אותה למעלה כאילו שהיא שם מלכת שמים
בשלל קשת צבעי גזעים רוקדת - אך היכן הצפורניים?

היכן הציפורניים שיפיקו ממיתר את צלילי הודו?
וכשרואה הוא שאת כל מה שהצליח לגדל קיצץ אדם
היכן הציפורניים שיגרדו את כאבו של היושב על כסא כבודו?
על שנותרה לו רק מפלצת העכשיו כי כבר נמחק כל שקדם.


כשהיא למעלה עסוקה בלנסות ולהפיס את דעתו ולהדהים
ולייצג בהדרה את הבריאה ולהשאיר את רישומה
אני למטה, אגרד גבי בציפורניי אשר שבו לחיים
במין זחיחות והנאה של רגע עד תיפול עלי התרדמה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני משקרת כשאני
חסרת ביטחון


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/7/22 5:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רמי בקיש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה